הביטוי "גיל המעבר" מתייחס לתקופה שבה מתחילה להתרחש ירידה הדרגתית בייצור אסטרוגן ופרוגסטרון בגוף האישה, שמובילה אותה לשלב שלאחר תקופת הפוריות. מאחר שבאיברים רבים בגוף הנשי מצויים קולטנים לאסטרוגן, הגוף מושפע מאוד מהשינוי ההורמונלי הדרמטי. גלי חום, מצבי רוח משתנים, הפרעות שינה, תחושת נפיחות, קשיי נשימה ועוד, הם רק חלק מהתופעות השכיחות במצב זה.
אחד האיברים המושפעים רבות מהשינוי ההורמונלי של גיל המעבר, הוא הנרתיק (VAGINA). בתקופת חייה הבוגרים של האישה, הנרתיק משמש אותה במהלך תפקודה המיני, וכן מהווה מעבר ליילוד מתוך רחם אמו אל העולם שבחוץ בעת הלידה. בתקופת גיל המעבר ישנה העלמות הדרגתית של הורמון האסטרוגן וכן הפסקת תפקוד השחלות, וכתוצאה מכך עלולה להופיע אטרופיה (התנוונות) נרתיקית.
מהי אטרופיה (התנוונות) נרתיקית?
אטרופיה נרתיקית היא מצב שבו רקמות האפיתל המגנות על הנרתיק מחיכוך עוברות דלדול עקב חוסר באסטרוגן. היעלמות שכבות הגנה אלו, גורמת לנרתיק להישאר חשוף יותר לפציעה וזיהום במהלך חיכוך, כדוגמת זה שנוצר במהלך קיום יחסי מין או אפילו בזמן ביצוע בדיקה וגינלית באמצעות מפשק (ספקולום).
מהן קבוצות הסיכון?
תסמיני התנוונות נרתיקית שכיחים בקרב נשים בגיל המעבר, אולם קיימים גם אצל נשים שעברו כריתת שחלות טרם גיל המעבר, נשים המטופלות בטיפול חוסם אסטרוגן (למשל במהלך טיפולי פוריות), נשים שסובלות מאנדומטריוזיס וכן בקרב נשים מניקות.
מהי שכיחות התופעה?
ככל שחולף יותר זמן מעת הפסקת הווסת, גדלים הסיכויים לסבול מהתופעה. כ-25% מהנשים יחוו תסמינים של התנוונות נרתיקית בשנה הראשונה שלאחר הפסקת הווסת וכ-45% מהנשים יחוו זאת רק לאחר שלוש שנים. באופן כללי, למעלה מ- 40% מהנשים הנמצאות בגיל המעבר, חוות התנוונות נרתיקית, אולם רבות מהן כלל לא מודעות לכך.
התנוונות נרתיקית- מהם התסמינים?
להתנוונות נרתיקית קיימים תסמינים שונים, שעשויים להופיע בחלקם או כולם יחדיו. בכל מקרה, ללא קבלת טיפול רפואי מתאים, הם עלולים להחמיר ככל שעובר הזמן:
- ירידה בכמות ההפרשות הנרתיקיות- עקב כך האישה עלולה לחוש יובש בנרתיק, שריפה, כאבים בזמן קיום יחסי מין, גרד ותחושת לחץ. בנוסף עלולה להופיע הפרשה צהובה המדיפה ריח לא נעים.
- דילול בכמות שיער הערווה
- שינוי בגודל הדגדגן (נעשה קטן יותר)
- היצרות פתח הנרתיק
- שינויים במבנה וגודל השפתיים
- שינויים במבנה ועובי רקמת האפיתל (רקמת ההגנה) של הנרתיק
- דימום נרתיקי בעת קיום יחסי מין או במהלך בדיקה גניקולוגית
- צניחת שלפוחית השתן ואברי האגן עקב מחסור באסטרוגן- מצב זה יתבטא בתכיפות במתן שתן, כאב בעת מתן שתן, הופעת דם בשתן ולעיתים אף יופיעו זיהומים בדרכי השתן.
כיצד מאבחנים התנוונות נרתיקית?
אישה שחווה את התסמינים הללו או חלק מהם, צריכה להגיע לבדיקה גופנית אצל רופא הנשים. רופא הנשים יצטרך לשלול שימוש בבשמים, משחות, אבקות ומרככי כביסה, קוטלי זרע וחומרי סיכה, שעלולים לגרום לתסמינים דומים. בנוסף, חשוב שהרופא ישלול זיהום נרתיקי, שאף הוא עלול לגרום לתסמינים דומים וכן לעלייה בחומציות הנרתיק.
הבדיקה לאבחון התנוונות נרתיקית יכולה להתבצע באמצעות מיקרוסקופ או בבדיקה וגינלית רגילה. בבדיקה מיקרוסקופית יכול הרופא לראות תאי אפיתל לא בשלים, חוסר בחיידקים לקטובצילים וכן למצוא תאי דלקת, שיעידו על התנוונות נרתיקית. בבדיקה וגינלית, הרופא יכול לזהות שאפיתל הנרתיק חלק, חיוור ומבריק, שהרקמה שברירית וכן שקיים חוסר גמישות בשפתיים החיצוניות. בנוסף, יש לבצע בדיקה של רמת החומציות (Ph) בנרתיק, ובמידה ונרשמה עלייה אל מעבר לטווח הנורמה, ייתכן ומדובר בהתנוונות נרתיקית.
מהם דרכי הטיפול בהתנוונות נרתיקית?
במידה והרופא בדק ומצא שאכן מדובר בהתנוונות נרתיקית, יהיה צורך להתאים לאישה טיפול רפואי, שמטרתו העיקרית היא להקל על התסמינים וכן לשפר את ההתנוונות המבנית של הנרתיק.
הטיפול יכול להתבצע בשלוש דרכים:
- מתן תכשירי סיכוך וריכוך: מדובר בטיפול שיעילותו זמנית וקצרת טווח ומטרתו להגן מפני חיכוך במהלך חדירה לנרתיק בזמן קיום יחסי מין.
- טיפול מקומי נרתיקי באסטרוגן: מתן תכשירים אסטרוגניים (קרם או כדור נרתיקי) במינון נמוך לשימוש מקומי בנרתיק, בתחילה באופן יומיומי, ולאחר מכן באופן תמיכתי במשך 2-3 פעמים בשבוע.
- הענקת טיפול הורמונלי חליפי: טיפול הורמונלי פומי (דרך הפה), שנמצא כי הוא מוריד את רמת החומציות בנרתיק, משפר את בריאות ומבנה הנרתיק, מעלה את זרימת הדם לאפיתל הנרתיק ועוד.
נשים שחלו בעבר בסרטן שהתפתחותו תלויה במידת מסוימת בהורמונים (למשל- סרטן השד), צריכות להיוועץ באונקולוג המטפל על מנת לבחון את בטיחות הטיפול ההורמונלי עבורן במצב של התנוונות נרתיקית.
השפעת גיל המעבר על הנפש והאנרגיות, במאמר הבא